ההרפתקה של אורי בעמק הדינוזאורים

אורי הזיז עלה ירוק ענקי ונכנס אל העמק. האדמה הייתה חמה ורכה. אי שם, במקום שאי אפשר לראות, משהו גדול מאוד נשם.

לפתע ירד אל עבר אורי מלמעלה צוואר ארוך, לאט לאט, כמו ענף גבוה בעץ שמתכופף ברוח, ובקצה שלו עין עגולה וחומה. אורי עמד על קצות האצבעות וליטף את הלחי החמימה.

אמא דינוזאור הובילה את אורי אל קן ובו שלוש ביצים לבנות עם נקודות ירוקות, והרכינה מעליו את הראש. הוממם, זמזמה, ואורי התיישב בתוך העיגול שיצר הצל שלה.

ביצה אחת התנדנדה, ואז נסדקה. קראק. תינוק דינוזאור יצא ממנה, לא גדול יותר מכלבלב, הסתכל מסביב ואז הביט ישר באורי. ציף ציף, צייץ התינוק.

אורי והתינוק שיחקו עוד זמן רב יחדיו, עד שהשמש התחילה לשקוע והשמיים נצבעו בגווני אדום וזהב. הם התחבקו חיבוק ארוך והבטיחו זה לזה שייפגשו שוב בקרוב.

אמא דינוזאור והתינוק ליוו את אורי אל השביל שמוביל חזרה לביתו, והדינוזאור הדוקרני הצטרף אליהם בצעדיו האיטיים. בקצה השביל אורי הסתובב ונופף לשלום לכל החברים החדשים, עד ההרפתקה הבאה.